שוב מלחמה - והפתרון שלי

מעט מן המחשבות במלחמה (מבצע?) בעזה. שוב.

בחלומי, מצאתי את הפתרון – מתאים לכל המלחמות, סכסוכים וכד'....

במשך מספר ימים חשבתי שאני צריכה להתיישב ולשלוח את המכתב החודשי

וחיפשתי מה לכתוב. כל כך הרבה דברים עברו עלינו בזמן האחרון,

ודיברו על זה כולם.

אני בטוחה שכולנו טחנו את הנושא של המלחמה, כל קטעי הוידיאו ב"יוטיוב",

כל המכתבים והכתבות.

היו מכתבים שחממו את הלב,

של אנשים שמוכנים להסתכל על כל התמונה

ולא ליפול שבי לכתבות חד צדדיות.

ומה שאני מבינה - בנוסף לכל - שהם צריכים להיות ממש "אמיצים"

כדי לפרסם את דבריהם!!!

איזה עולם מוזר..........

אני אישית, כל פעם מחדש מזועזעת ממה שאני רואה.

כאילו בתוכי אני מסרבת לראות או לשמוע עד כמה אנשים כמוני כמוך יכולים לשנוא.

ולמרות כל מה שאני יודעת, מהעבר הרחוק והלא כל כך רחוק, על שנאה,

מוחי מסרב לקבל את זה. ועוד יותר ממוחי, ליבי מסרב, כואב ומתכווץ.

אני לא מבינה . פשוט לא מבינה.

והאמת לאמיתה: אני לא רוצה להבין, לא רוצה לקבל.

מצד אחד אני רואה יצירות אנושיות מדהימות,

החל בבנית מתחמים מדהימים,  יצירות אומנות אמיתיות,

מוסיקה ממיסה לבב אנוש, ומצד שני..................

אני זוכרת תמונה ממלחמת לבנון: הייתי בחוץ, איפשהו, והסתכלתי על הנוף

המקסים, הפרחים,הים שמחליף צבעים בכל גווני הכחול,

שמעתי את הציפורים מצייצות, וחשבתי עדכמה היצירה המדהימה הזו -

העולם - יפה !!!

ואז - בווווווווום!!!!!!!!............... פצצה נופלת..........


איפה ההגיון ???